מערכת חדשה תאפשר לילדים בעלי לקויות למידה ופיגור קל לתרגל מגוון פעולות למידה בסיסיות, בצורה רב-חושית, בבתיהם ובבית ספרם. המערכת נמצאת כיום בהליכי פיתוח מתקדמים על-ידי ד"ר היידי שוגרמן, מומחית ללמידה מרחוק, מהקריה האקדמית בקריית אונו. בניגוד לתוכניות חינוכיות ממוחשבות הקיימות היום, המתבססות בעיקר על היזון חוזר חזותי ובתמיכת חוש השמיעה, התוכנית החדשה תנצל גם את חושי המגע והתנועה על-ידי שימוש בג'וי-סטיק (force-feedback joysticks) כמכשיר נוסף לממשק עם המחשב. המטלות הלימודיות במערכת החדשה יאפשרו לילדים תרגול במיומנויות למידה וחשיבה בסיסיים ותרגול בתחום של מוטוריקה עדינה, כגון תיאום עין-יד וכתיבת אותיות האלף-בית.

הצורך בהתמודדות עם חריגות של לקויי למידה יצר אצל מורים קשיים רגשיים עמוקים כמו חרדה מהשונה, פחד מיסטי מסכנת הידבקות ממנו, בוז כלפי התלמיד, וחוסר אמון בחריגות שאינה נראית לעין. לטענת המחברת נושא ליקויי הלמידה עשוי להוות ראש חץ לרעיון הכוונתו של כל מורה במכלול העניינים הרגשיים והקוגניטיביים הנוגעים להתמודדותו עם התלמיד השונה ובעל הצרכים הייחודיים, קרי – כל תלמיד באשר הוא. (עמלה עינת)

מחקר אשר ליווה תוכנית לאימון תלמידים עם לקויות למידה לסנגר על עצמם. המחקר בחן, בין השאר, מהי מידת ההענות של מורים לבקשות הסינגור העצמי של התלמידים, מהם המקורות המרכזיים לקשיים של תלמידים עם לקויות למידה בסינגור עצמי, ומהי התרומה של הנחיה לסינגור עצמי לתלמידים ולמוריהם? נחקרו 57 תלמידים בעלי צרכים מיוחדים וקשיים מגוונים בבית ספר יסודי וחטיבת ביניים אשר השתתפו בתוכנית הנחיה לסינגור עצמי שפותחה על ידי החוקרת ובוצעה על ידי סטודנטיות מנחות המכשירות עצמן להוראת תלמידים עם לקויות למידה. התוכנית הציגה תהליך דיאלוגי המאפשר ללומד להיות פרו-אקטיבי ומעורב ונתנה מענה לצרכים פסיכולוגיים בסיסיים של לומדים עם לקויות למידה. ההנחיה לסינגור עצמי הציבה לפני המשתתפים דרך פעולה העשויה לעודד את סיפוק הצורך שלהם באוטונומיה. הסינגור העצמי זימן לתלמידים תנאים בהם הרגישו שייכות למערכת החינוכית ולמשימות הלמודיות שהציבה מולם (לאה קוזמינסקי)

מכינה יעודית בסמינר הקיבוצים שנועדה להכשיר בוגרים המסוגלים לעבור תהליך הסתגלות ללמידה במוסד אקדמי בכמה היבטים חשובים: שימוש באסטרטגיות התמצאות מרחבית, ידיעת הדרישות האקדמיות- כתוצאה מחשיפה לקורסים אקדמאיים, יכולת קריאה והבנה של סילבוס ועוד.

המחקר הנוכחי התמקד בבחינת עמדות של מורים כלפי תלמידים עם וללא לקות למידה, הלומדים בכיתות משולבות בחטיבות הביניים. שבעים מורי חטיבת ביניים, המלמדים בכיתות רגילות, השתתפו בתכנית שנתית להסבה להוראה בכיתות משלבות, ולקחו חלק במחקר זה. מניתוח הממצאים עולה שהמורים תגמלו יותר והענישו פחות תלמידים אשר משקיעים מאמץ רב בלימודיהם, ללא תלות באבחון לקות למידה. כמוכן, המורים דיווחו על תגובה כעוסה גבוהה יותר כלפי חוסר השקעה מצד תלמידים שאינם לקויי למידה, ותחושת רחמים גבוהה יותר כלפי תלמידים לקויי למידה. המורים דיווחו על ציפיות גבוהות יותר לכישלון בלימודים בעתיד בקרב תלמידים לקויי למידה בהשוואה לתלמידים ללא לקות. במאמר יידונו השפעות אפשריות של התייחסויות אלה על מערכת החינוך. (טלי היימן)

השילוב של מחוננות ולקויות למידה מעלה תמיהה ולעיתים חוסר אמון מוחלט בקיום התופעה. רבים שואלים בפליאה מהולה בחוסר אמון, אם התלמיד מחונן איך יכול להיות שיהיה בעל לקות למידה? באנגלית נקראת התופעה Dual Exceptionality . אכן הדואליות הניגודית הזו מושכת לשני קצוות שהמפגש בינם הוא לעיתים בלתי אפשרי. ילדים שהתאימו לקטגוריות המחוננים התגלו כנכשלים במיומנויות אקדמיות בסיסיות. בקרב חוקרי הנושא התגבשה בשנים האחרונות חלוקת אכלוסיה זו לשלוש תת קבוצות. המאמר מתאר ומאפיין כל תת-קבוצה (יהודית וינברגר-לובל ).